לאורך ההיסטוריה הסינית היה מתח פילוסופי בין הגישה הדאואיסטית הטבעית לבין הגישה הקונפוציאנית, הערכית מוסרית. את רעיון היין והיאנג קיבלו שתיהן והוא מוזכר בספר הדאו-הדרך והסגולה כמו גם בכתבים קונפוציאנים. שתי האסכולות התקיימו סביב 600 לפנה"ס. הקונפוציוניזם הביא לעולם את ספר התמורות, ספר הטקסים, ספר השירים, ספר המוסיקה, תעודות האביב והסתיו וספר המסמכים, כולם קלאסיקות סיניות. אם קונפוציוס בנה מערכת מוסרית שמטרתה להקנות סדר והרגלים לאדם, חברה, ושלטון מוסריים והומניים, הדאואיזם דוחה גישה זו וקורה לאי עשייה ואי התערבות מתוך מחשבה כי קיים כח גדול ועליון, הדאו- הדרך, - חזרה אל הדרך הטבעית על ידי קריאת תיגר לדרכו של קונפוציוס ואימוץ גישה שווה בין בני אדם, ללא מעמדות, ללא צורך בהשכלה לשם קידום ומעמד, אי התערבות, ללא הגדרת טוב או רע, אלא התמקדות בטבע, בסדר הטבעי המתקיים מעצמו ואינו זקוק לתחרות ומרדף אין סופי אחר הישגים. האדם הוא אינדיבידואליסט הדואג לעצמו בעצמו, אי ההתערבות תוביל בהכרח לסדר טבעי.

במאה השלישית לפנה"ס קמה הוקמה בסין על ידי טזו יין " אסכולת היין והיאנג" אשר תרמה  מגישתה הקונפוציאנית,

יצרה ובנתה את המערכת כחוקים שאנו מכירים היום. טזו יין  פיתח את חמשת האלמנטים, חמשת הפאזות, היין והיאנג שהם אינם רק כוחות קוסמיים ניגודיים בעולם התופעות אלא גם שואפים  לאחדות ואיזון כפי שהיא מתבטאת על פי כללי התורה היחסית. היחסיות שלהם בינם לעצמם ועל פי עונות השנה או תופעות טבע והשפעות אחרות על פי התפיסה המוקדמת הניגודית- היין והיאנג  יכולים להראות בשיאם, כשיא היום בצהרים,יאנג (כשהשמש נמצאת (במרכז השמיים ), ובלילה כיין (שהלילה בשיאו והחשיכה שולטת) על פי התורה היחסית- היין והיאנג  נמצאים בשילוב ומחזוריות תמידיים , משתלבים ומניעים האחד את השני מאזנים זה את כוחו של זה ,תלויים ,יוצרים , תומכים ומזינים  האחד את השני, ללא הרף . יאנג עולה באופק מתוך היין ומביא עימו את היום -החום והבהירות, מניע את אנרגיית החיים ומעודד התפתחות וצמיחה. הוא מגיע לשיאו בצהרי היום. היין נמצא במצב הנמוך ביותר. יין מתחיל להתגבר מתוך היאנג ככל שהערב יורד ומביא עימו את החשיכה והקור, שיא הלילה מיוצג על ידי שיא היין. הוא הולך ונסוג לקראת בוקר,עת עולה היאנג מתוך היין, והיום מופיע מתוך הלילה יאנג מופיע מתוך יין , בדרך למחזור חדש.

מבחינת עונות השנה מתרחש בדיוק אותו תהליך: יאנג עולה מתוך יין, כשהיין בשיאו בחורף- יום ההיפוך בחורף - הלילה הארוך היותר- 21.12 .היאנג עולה יין יורד. נקודת השיוויון מתרחשת ביום השיוויון באביב- 21.3 . יאנג ממשיך לעלות יין יורד הגעה לשיא ביום ההיפוך בקיץ - היום הארוך ביותר- 21.6 . יאנג מתחיל לרדת ויין עולה מתוך יאנג.  נקודת המפגש שלהם תתרחש ביום השיוויון בסתיו22.9 . יין ממשיך לעלות יאנג יורד, הגעה לשיא היין ביום ההיפוך בחורף וחוזר חלילה.

 

 

 

 יין יאנג, טריאגרמות, חמשת האלמנטים, דאואיזם, קונפוציאניזם  

נערך מחדש 21.3.20

 

מיתולוגיה סינית אינה מדברת על העולם במושגי בריאה וסיום אלא במושגי התפתחות והמשכיות. המוות הינו החלפת צורה והאדם וההיררכיה בה הוא חי מתקיימים גם בעולם שמעבר. הקיסרים האגדתיים הביאו לעולם ותרמו יכולות, מיומנויות ותובנות לבני האדם והם הקשר הרוחני הנמתח מתחילת ההיסטוריה הסינית ועד ימינו הקיסר יאו הוא זה שהמציא על פי המיתולוגיה הסינית את לוח השנה, הבין את מודל הזמן וחיבר לכך את הזמנים והמועדים הקשורים לטקסים השונים המקובלים עד היום בתרבות הסינית.

הקיסר הצהוב המציא ופיתח את הרפואה הסינית, הכתב הסירה, הקרמיקה והחץ וקשת בסין העתיקה, בעת בה עסקו בחקירת מבנה השמיים והשפעת תנועות הכוכבים, מתוך כמיהה לקשר בלתי אמצעי עם כוחות עליונים, "ומיתוג" קיסרי שושלות סיניים כבעלי קשר וברית עם כוחות עליונים, רוחות האבות, והאלים.

הקיסרים לאורך כל ההיסטוריה הסינית שימשו כמתווכים לרצון האלים ואלים בעצמם בעיני עצמם ובעיני העם. זכות השלטון נתונה לקיסר כתנאי לקיום מערכת תגובות, טקסים, והתראות קוסמיות כנגד פגעי טבע, נזקי חקלאות, מגיפות וכו'.  

עצמות ניחוש עליהן חריטות וסימנים נתגלו כבר מתקופת שושלת שאנג 1050-1600 לפנה"ס. בזמן שושלת ג'ו 1050-250 לפנה"ס כבר מתחילה  להתהוות דרך ברורה יותר ומסודרת של טקסטים ברורים, כללים , מועדים, והנחיות לקיום קשר עם גורמים שמיימיים, כאן גם מתחילה להתגבש תפיסה עמוקה יותר המשתמשת בהטמעה של התורה בעל פה אל הכתב. בתקופה זו הקשר עם השמיים הופך לבלתי נפרד והיין והיאנג נכנסים אל תבניות מתקדמות של בגואה מאוחרת על ידי שליט שושלת ג'ו - המלך וון. בנוסף נכתב ספר האי - צ'ינג- ספר התמורות , שגם לקונפוציוס יש חלק מהותי בכתיבתו.

 

 היין והיאנג מקיימים יחסים מרתקים של יחסים דואליים ויחסיים. יין ויאנג, שמיים וארץ, זכרי ונקבי. הם ניתנים לתיאור אך

קשה למדוד אותם, להעריך ולכמת. אלו מושגים יחסיים שלא ניתן להפריד אותם האחד מהשני או להתייחס אליהם ככח בודד. אלו כוחות ראשוניים המייצגים דואליות- ניגודיות, הפכים היוצרים שפה שבעזרתה ניתן לתאר ולמפות את היקום.

YIN- YANG הם הבסיס של הגישה הדאואיסטית הדוגלת בכח הטבעי, בעובדה כי הכל בר שינוי בכל רגע והאדם הוא תוצר הטבע כך שאם הטבע משתנה בכל עת אז גם האדם. המחשבה הדאואיסטית מדברת על השלמות הנצחית בטבע, השלמות היא תוצר של שינוי ושינוי הוא הדבר הקבוע היחיד שאפשר לקבע אותו כעובדה. אם אתה כאדם תביט, תזרום ותתמזג עם הטבע, אזי תכיר בכך שהשתנותך היא טבעית וקיומך אינו זקוק למאמץ כלשהוא מצידך. זו הסיבה שהדאואיזם לא מקבל את הבסיס הערכי והמוסרי הקיים בקונפוציאניזם האומר כי על האדם לרכוש מידות, הרגלים וערכים אשר הינם כללים ובוחנים את טובת החברה קודם אלא ערכים קבועים למען התיקון העצמי והתקדמות האדם למקום טוב, הרמוני ונעלה יותר כלפי עצמו קודם ואז לסביבתו.

הגישה הדאואיסטית דוגלת בכח טבעי,באמון כי הדבר הנכון קורה ויקרה מכורח ההשתנות וכורח האיזון הטבעי שאינו

זקוק לגירוי ותגובה חיצונית. הגישה הקונפוציאנית מצביעה על שלמות השמיים והארץ אך מבדילה בינם לבין האדם כי על

האדם חל התיקון העצמי ועצם קיומו בעולם מחייב עבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא ליצור ערך טוב יותר ולעשות ככל

הניתן על מנת להקנות הרגלים מועילים המושגים בעזרת תרגול, טקסים, משמעת עצמית, חשיבות למסורת, מנהגים, היררכיה, כבוד להורים,השכלה, לימוד ושינון כמו גם דחייה של הרגלים רעים, רגשות שליליים ורוע, או במילים אחרות: התנהגות על פי כללי הטקס מתוך חשיבה שבני אדם אינם שווים אך כולם מחויבים לשאוף לשלמות מוסרית ורוחנית.

מסורתית וגם קליגרפית "סימנית היאנג" מייצגת את הצד המואר של הגבעה, ומכאן גם הצד השמיימי, הקיץ, המואר.

לעומת זאת "סימנית היין " מייצגת את הצד המוצל של הגבעה ומכאן גם את הארצי , החורף , החשוך. יין ויאנג שלובים האחד בתוך השני, מונעים ומשפיעים על המתרחש בזמן, יום הופך ללילה, ולילה הופך ליום, קיץ לחורף. אם יאנג מייצג רוחניות אזי יין מייצג חומר. הפכים משלימים - שמיים וארץ, עליה וירידה, שמאל וימין, פוטנציאל ועשייה. אש ומים, תכנון ובניה.

עוד על יחסיות: מים לדוגמא הם יין אך מים חמים הם באופן יחסי יותר יאנגים ממים קרים. ז"א בתיאור הנוכחי מים הם

יין ומתוכם עולה היאנג שהוא החום והאדים. התגברות האדים, יוצרת יותר יאנג כשהתוצאה לבסוף היא ירידה במפלס המים והתוצאה היא יין חלש. בכל פעם שיין או יאנג מגיעים לשיאם, הקוטביות מתהפכת וכך הם יוצרים ותומכים האחד את השני, יין מופיע מתוך יאנג וליהפך. ברפואה הסינית  כאשר אדם מציג חוסר יין למשל אנו פונים לטיפול גם ליאנג שלו על מנת לעודד אותו לתמוך ,לשפר, לעודד את רמת היין בגוף. מכאן חוסר איזון ברמת היין יחייב טיפול והתייחסות לרמת היאנג ושמירה על איזון. יאנג חזק מידי יחליש עוד יותר את רמות היין, שכן אלו כוחות יחסיים הנעים במחזוריות פנימית וחיצונית, עפ"י זמן, עונות השנה, יום ולילה, אורך חיים, מבנה אישיות.

במאה הראשונה לפנה"ס אומצה השיטה כתיאוריה והיא השתלבה היטב אל תוך הקונפוציאניזם אשר יצרו את החיבור

המתמשך והמתחייב אל עולמו של האדם על מנת לתאר את ההרמוניה או את הדיסהרמוניה הבאה ידי ביטוי דרך המערך של היין והיאנג וחמשת האלמנטים. בזמן הזה התגבשה הגישה כי יש טוב ורע, נכון ולא נכון וכי על האדם לבצע את תיקוניו אל מול עצמו ואלוהיו על מנת למצוא את האחדות האלוהית השורה בכל אך עליו כאדם חלים כללים ונסיבות המחייבות עבודה עצמית, משמעת ומסגרת חוקים שהוא צריך לעקוב אחריהם על מנת להיות אנושי"וטוב לחברה ולעצמו", כפי שזה מובע באימרה- "קל לשנות את מסלולי ההרים והנהרות אך קשה לשנות את טבעו של האדם". ברור שלמתרגלי השיטות הסיניות והמטפלים ברפואה סינית קל יותר להזדהות עם גישה דאואיסטית זורמת וטבעית, יש בדאואיזם ניחוח של פשטות, קלות וערך רוחני שבני אנוש שואפים אליו, אך לאמיתו של דבר לקונפוציוס עצמו חלק מהותי ונכבד בקנון המכונה - ספר התמורות

 __ __ יאנג משמאל מיוצג על ידי קו רציף  ____ ויין מימין מיוצג על ידי קו מקווקו

אם נחזור אל הגישה הראשונית והמקורית של היין והיאנג כניגודים ופוטנציאל בלבד אזי יין הופך להיות יאנג ויאנג הופך להיות יין כאשר התנאים החיצוניים כמו זמן, אקלים ומרחב מתאימים לכך וכאשר נוצרת הפרייה נכונה. לכן , יש להבין כי תחילת פיתוח דרך המחשבה הזו נוצרה מתהליך התבוננות בשמיים ובארץ בניסיון להבין כיצד הכוחות השונים מופיעים ומשפיעים ללא מעורבות או השלכה על אדם ובעיקר ללא מוטיב הזמן המתאר גרף גידול או נסיגה, אלא כוחות פונטציאלים בלבד.

 

פיתוח הרעיון מיוחס לפו שי. האגדות המיוחסות לו הן פנטסטיות ומיסטיות וקיבלו העצמה מוגזמת ואלוהית, כמו הרבה

תחומים אחרים במסורות הסיניות. פו שי על פי המסורת היה הראשון ליישם את החלוקה של יין ויאנג לכוחות מקבילים

היוצרים מולות ומתח אך גם משלימים האחד את השני. כוחות אלו הם נצחיים וקבועים ומוטיב הזמן והשינוי אינו משחק

תפקיד במערכת זו המכונה מפת שמיים מוקדמים. על פי האגדה פו שי פיתח את המערכת בעודו מתבונן בשמיים, בתנועות הכוכבים, בתצורות על הארץ והקווים על גוף החיות. מעבר לכך לימד את בני האדם לכתוב, לדוג ולנגן בדרך המדמה את שריקות הרוח וזרימת הנחלים. על פי המיתולוגיה היתה לו היכולת לביית את החיות והוא נחשב לאחד מהקיסרים המיתולוגיים.

 

במפת שמיים מוקדמים מוטיב הזמן אינו משפיע כי הוא קבוע. הטריאגרמה -ארץ - קון- KUN מופיעה בצפון ומקיימת ניגוד

לטריאגרמת השמיים צ'יאן QIAN המופיעה בדרום. הניגודיות מצביעה על המתח וההשלמה שבין השמיים והארץ, מימוש

הפונטציאל השמיימי על פני הארץ ושמירת האיזון הקיים בין רוח לחומר. בין היוצר והבורא למכיל והמקבל. היאנג המוחלט אל מול היין המוחלט. ניתן לראות את זה גם בייצוג של המרידיאנים במולות שבין השולט הקדמי לשולט האחורי GV-CV

REN MAI-DU MAI.

היאנג מתחיל לעלות בצפון בשיא היין , בטריאגרמת קון KUN ומגיע לשיאו בדרום בטריאגרמת צ'יאן QIAN. תהליך הפוך מתרחש עם תחילת העלייה של היין בשיא היאנג בדרום והגעה לשיא היין בטריאגרמת קון KUN בצפון. תהליך העליה והירידה, ההתמלאות וההתחסרות של היין והיאנג מגלמים  בתוכם את שלל האפשרויות הקיימות במרחב שבין השמיים והארץ.

ציר נוסף מתקיים בין טריאגרמת הרעם ZHEN -צ'אן -בצפון מזרח לבין טריאגרמת רוח- סון-XUN בדרום מערב. מוטיב הבא לידי ביטוי כרעם, תנועה מהירה וחדה המופיעה בפתאומיות ויוצרת שינוי מיידי. זהו דפוס של פעילות בו יאנג מופיע מתוך יין אל מול תנועת הרוח העדינה של XUN, יין מופיע מתוך יאנג ומחולל עדינות וחוסר יציבות כתכונה מתמשכת, הבאה, הולכת ומשתנה תדיר כביטוי לרוח. TH-GB מול  LIV-PC  או SHAO YANG - JUE YIN.

במזרח נמצאת טריאגרמת לי- אש LI אל מול טריאגרמת קאן - מים- KAN  במערב. טריאגרמת האש-לי היא מקור האש, הבהירות הזוהר ויכולת ההרחבה- זהו יין (מרכז)המוקף יאנג. טריאגרמת קאן - מים KAN מציינת את העומק המסתורי שעדיין לא נגלה, זהו חושך במשמעות של סכנה ומכשול . יאנג(במרכז) המוקף היין .זה מול זה הם מייצגים את הניגודיות בין אש ומים, את יכולת ההשתקפות של האש במים ושל המים באש SHAO YIN - TAI YANG -KI-HT

מול SI-BL -יחסי אש מים.

בדרום מזרח- טריאגרמת טואי--DUI אגם מול טריאגרמת קן- הר GEN-, בצפון מערב. טואי -DUI היא טריאגרמה של נאיביות, שקט ופתיחות המסומלת על ידי היין המופיע בחלק העליון של הטריאגרמה ומסמלת פתיחות תחת תנועת יאנג. חוסר היציבות של האגם, השקט וההנאה שהוא מסמל. אלה  צפויים לשינוי בשל קו היין המופיע מעל שני קווי יאנג. טריאגרמת ההר -קן- מסמלת את היציבות . קו יאנג עליון נח מעל שני קווי יין ומדמה בסיס רחב אשר מאפשר יציבות, רגיעה, דממה, התבוננות YANG MING - TAI YIN -CO-ST -ל SP-LU

 

מפת שמיים מאוחרים פותחה  כנראה על ידי המלך וון , קיסר שושלת ג'ו, כחלק מכל כתיבת ספר התמורות ופיתוח הטריאגרמות וההקסגרמות בתוכו. היא אינה מייצגת ניגודיות כי אם את תהליך ההתפתחות והזרימה של הצ'י. הוא משקף את מערכות יחסים בין הטריאגרמות השונות. יחסי קוסמוס ומיקרו קוסמוס וההשפעה שלהם עלינו כבני אדם דרך

התנועה המשתנה של הצ'י. המעבר ממפת השמיים המוקדמים של פו שי, למפת שמיים מאוחרים של המלך וון היא כמו

מעבר ממצב טרום לידה למצב שאחרי הלידה. טרום לידה הוא התגלמות הפוטנציאל המוחלט, מצב הכוחות הקוסמיים או זרימת הצ'י בטבע  ללא השפעה של הזמן. במפת שמיים מאוחרים מוטיב הזמן הוא אלמנט מרכזי כי הוא עוקב אחר ההתפתחות ויכול לסווג אותה לזמן וכיוון, ליצור סדר קוסמי וזרימה בתוך מערכת שהינה מוסכמת על בני אדם. זהו המרחק בין האלוהי וארצי, בין שלל האפשרויות לבין הבחירה.גם לידה היא בחירה, ומועד הלידה נקבע וקובע באיזו "תמונה אנרגטית" אדם פורץ אל העולם, אותה תמונה שתשפיע עליו למשך כל חייו. הוא נולד בשעה מסויימת, יום , חודש, עונה- הקשורה לצבע, מזון, טמפרטורה, מצב רגשי, איכות צ'י, כיוון תנועה.

בגלל ההשפעה העזה של הקונפונציאניזם ניתן לראות היבטים דומים מהלך המחשבה זה בבגואה המאוחרת- מפת שמיים מאוחרים:  סדר, ארגון, הרגלים, והיררכיה משפחתית. כמו דימוי האב בטריאגמת צ'יאן -שמיים בצפון מערב או דימוי האם בטריאגרמת קון - אדמה , בדרום מערב . יש פה התפתחות אשר נבעה  מהרצון להכפיף את חוקי השמיים על בני האדם. התקופה הינה "המדינות הלוחמות" ושושלת ג'ו עולה לשלטון בתקופה שבה בעלי אמצעים ומדינות נוספות החלו לגלות עצמאות בזמנים שבהם כוחו של המלך - קיסר אינו רב כל כך ובוודאי שאינו ניחן בדימוי האלוהי ובקשר הבלתי אמצעי עם כוחות השמיים. בנוסף ג'ו עולים לאחר שהביסו את שושלת שאנג בטענה מרכזית של שחיתות וחוסר מוסריות. שני הפרמטרים המרכזיים שעליהם נבנתה תורתו והשקפתו של קונפוציוס. לכן אחת הסיבות המרכזיות לכתיבת ספר התמורות ופיתוח הטריאגרמות היא כנראה ניסיון להכניס סדר וארגון מוסרי ולתת לבני האדם כלי רוחני ומעשי כאחד שיאפשר גישה מאוחדת והסכמה . מטרה לא פחות חשובה נוספת היא ליצור שיטה על מנת לחזות את העתיד.

על מנת להכפיף סדר יש לתאם ראשית את הזמן, לקבוע חוקים ולתאם אותם אל תצורת השמיים, הטבע ועונות השנה.

אין זה מקרי כי בתקופה זו קונפוציוס הביא אל האור גם את ספר הטקסים, המציין מועדים ובעיקר את הקודים המוסריים

(להתנהגות אישית, חברתית ומדינית, בנוסף לשאר הספרים המהותיים שציינתי( מוסיקה , תעודות האביב והסתיו וכו' כולם נכתבו על מנת לייצר סדר חברתי ברמת הפרט ,חברה ושלטון.

 

לכן כבני אדם אנו מושפעים ומגיבים לשינויים חיצוניים, אלו משפיעים על גופינו ותודעתנו האישית. כשהאדם נולד

נצרבת בו בזמן הלידה שייכות לאלמנט אישי ולפולאריות של יין ויאנג וזה יהווה חלק מהיסודות ומבנה האישיות שלו. זהו

דנ"א השואף למימוש פוטנציאל אישי עפ"י קווי אישיות, התנהגות ותפיסת עולם רגשית ומנטאלית. ההשפעות החיצוניות

של אקלים, זמן, עונה  משפיעות במעגלים רחבים על כלל בני האדם כנתונים סביבתיים מוגדרים וקבועים ואנו כבני אדם

מגיבים באופן דומה להשפעה זו אך מייחדים את עצמנו כפרטים ולכן ההשפעה על האישיות, התגובה, הפוטנציאל, והמימוש תהיה שונה מאדם לאדם.

טיפול ברפואה סינית ודיקור מתייחס  למחזורים הקוסמיים של יין ויאנג, זמן ועונה כשהיאנג בשיא הקיץ הוא מועצם מטבעו ולכן נראה ומורגש יותר מהיאנג בלילות החורף אך, לאותו אדם שמבנהו הפנימי נמצא ביין מוגבר או חוסר יאנג זו השפעה שולית ביחס לאדם שנמצא בעודף יאנג טבעי. אדם יותר יין, שיש לו קושי ביישום פרקטיקה, שמסתגר,איטי וכבד – תקופת הקיץ יכולה להיות דווקא תקופה מעודדת או חלון טיפולי שבו ישנה הזדמנות להשפיע. בצורה דומיננטית יותר על מערכי היין והיאנג שלו, ועל האיזון הכללי.

ברמת האבחון הבסיסי יין ויאנג משתנים תדיר לאורך מחזור החיים של האדם, אך עדיין קיים מצב בסיסי ונטייה מולדת להגברה, העצמה, או החלשה של יין ויאנג . מחזוריות התנועה מתקיימת ברמה של שעה,יום, חודש, שנה, 10שנים,20 שנה,  60 שנה 180 שנה וכו'. מידת ההשפעה משתנה על פי התנאים הבסיסיים המולדים שלהם ההשפעה .הרבה ביותר, ובכלל זה גם הפולאריות של השנה הנוכחית ומחזור 10 השנים ההשפעות החיצוניות(זמן, עונה, מזג אוויר, יום ולילה) הם בעלי השפעה כהשתקפות חיצונית לתהליכים פנימיים.  שינוי חיצוני ישפיע על מאזן יין יאנג פנימי אך לטעמי לא יהפוך פולאריות אלא ישפיע על המרחב, סביבה, התייחסות והזרימה אצל המטופל ויחייב גם התייחסות בבחירת נקודות הטיפול בדיקור סיני.

המטוטלת היינית והיאנגית נעה ללא הפסק ומראה לנו כי אנו חיים בתוך דינמיקה משתנה ואין סופית, אנו נאלצים כל העת למצוא איזון בתוך משוואה שנעלמיה נסתרים, ובעיקר ,שכל אסטרטגיה טיפולית צריכה להתאים לזמן ולמקום, כמו גם לצורך הפנימי והרגשי של אותו אדם. הדיאגנוזה צריכה לדעת לאבחן את התהליך הרצוי, הרצון והמטרות הפנימיות, כמו גם את המצב גופני, רגשי, מנטאלי, ולהתאימם להשפעות הפנימיות  והחיצוניות המשתנות תדיר על פי ציר הזמן.

חזרה למאמרים

צרו קשר

TEL- 054-4864312

עקבו אחרי

  • Facebook - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle
  • Twitter - Grey Circle

 Dragonfly.co.il © 2020 כל הזכויות שמורות ל- רן בן-אלי